תוכן

רח) מהו הפירוש כמו שמו"ס סתמה את העצמות שלא תתגלה רק ע"י השערות, כן אבא סתם העצמות שלא תתגלה כי אם ע"י התלבשותו.
נתבאר לעיל בתשובה קע"ו, ההפרש הגדול מחכמה דל"ב נתיבות אל החכמה דא"א. כי החכמה דא"א היא חכמה דאו"י, ומושפעת דרך פה דעליון, כדרך יציאת הפרצופים דא"ק. אמנם החכמה דל"ב נתיבות, אינה מושפעת אלא דרך זווג יסודות, משום שאין להם שורש כלל בג"ר דכל פרצוף אלא רק בנה"י שלו. וע"כ נבחנת חכמה זו שהיא באה ממטה למעלה, מן הז"א אל הבינה, בסו"ה, יפה נוף וחורש מצ"ל, כנ"ל בחלק י"ב, שם' שהיא חכמה משפעת אל הצ' שהיא ז"א, ומן הצ' עולה החכמה ומושפעת להל' שהיא בינה ע"ש. גם נתבאר לעיל בתשובה ר', שהשערות דיקנא נבחנים רק לאח"פ דשערות רישא, שהם בחי' זו"ן ובחי' נה"י, ע"ש.
ונמצא 'כמו שמו"ס סתמה את העצמות שלה, שלא תתגלה רק ע"י השערות, כן אבא סתם העצמות שלא יתגלה כי אם ע"י התלבשות שלו'. כלומר, כמו שעיקר גילוי החכמה זו במקום יציאתו בא"א, אינו מבחי' מו"ס, שהוא חכמה דאו"י, אלא רק ע"י המ"ן דשערות, שהם בחי' תנה"י וזו"ן, שמזל ונוצר הוא ת"ת, ומזל ונקה הוא יסוד. כן או"א דקומת ע"ב, הנקרא אבא, סתם גם הוא את החכמה הזו, שלא תהיה מושפעת למטה, זולת ע"י התלבשות ביסוד שלו. באופן שיש כאן ב' סתימות. א', הוא של המזל ונקה, שהוא יסוד דיקנא, שמסבתה נתמעט החכמה דאו"י דמו"ס עצמו, לבחינת חכמה דל"ב נתיבות, המושפעים מנה"י אל הג"ר, וכל עיקרם אינו אלא ת"ת, שהוא כל הנושא לחכמה זו, כנ"ל בתשובה קע"ו. הרי זה מיעוט גדול מאד. ועכ"ז נבחן כאן הת"ת שהוא מאיר בלי נרתק, אלא בכל מדת שלימותו בתכלית הגילוי, כי בחינת מזל ונקה שהוא היסוד עומד כאן ממטה למעלה, ואין הת"ת, שהוא ונוצר, מתכסה כלום על ידו. וזהו רק לאו"א, שהם מקבלים המוחין במקום יציאתם.
אמנם יש סתימא ב' שהיא 'שגם אבא סתם את החכמה זו שלא תתגלה זולת ע"י התלבשות ביסוד שלו'. שה"ס התלבשות החמה בנרתיקה. כי מתוך שאין המוחין מושפעים מאו"א למטה אלא דרך יסוד שלו הכלול מדכר ונוקבא שהם יוסף ובנימין, נמצא המסך שביסוד שהוא נעשה לבחינת מאציל אל החכמה הזו, וזה גורם שאין הת"ת מאיר במדתו עצמו בגלוי, אלא מתוך מדת היסוד, ונעשה הגבלה גדולה למדת הת"ת. ועל שם זה קנה השם עטרא דחסד, כי אינו מאיר אלא כמדת עטרת היסוד, שהוא בחינת המסך שבו.
וכבר הארכנו בזה בתשובות הקודמות, וזכור היטב אלו הב' סתימות, שזולתם אין הבנה אמיתית במוחין דע"ב. (אות צ"ט).